"השארנו את האבק על השולחן של אבא": הראיון המצמרר של הרבנית דרעי

ביום שבו נבחר הגאון רבי אברהם דרעי שליט"א לכהן כרבה הראשי של באר שבע, העיר כולה לבשה חג. עבור הרבנית מרים דרעי, אלמנתו של רב העיר המנוח הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל, לא היה מדובר רק בניצחון פוליטי או במינוי רבני – אלא בקיום צוואה קדושה וסגירת מעגל של דמעות.

בראיון ליעקב גרודקה במהדורה המרכזית, תיארה הרבנית את המציאות שליוותה אותה מאז פטירת בעלה. "מי שמכיר את הלשכה של הרב, הכל נשאר שם פתוח. פסקי הדין, הספרים, הקלסרים. כאילו אדם יצא לשנייה מהחדר ואמור לחזור", היא מספרת בקול חנוק. "אף אחד לא העז להיכנס לשם. רק אבק הצטבר. פחדתי מרגע אחד – שיגידו לי 'הרבנית, תם ונשלם, בואי תפני את החפצים'. לא רציתי לחשוב על זה לרגע".

מתברר כי המינוי של הבן לא היה יד המקרה. הרבנית דרעי חושפת כי עוד בחייו, כשהיה בריא, קרא הרב זצ"ל לבנו רבי אברהם ללשכה והעביר לו "חפיפה" יסודית. "הוא הראה לו כל קלסר וכל פסק דין, הבן לא הבין למה אבא עושה לו את זה. הוא קיבל הכל על מגש של כסף".

עוד סיפרה הרבנית כי במיטת חוליו השאיר הרב צוואה ברורה לאחיו, הרב אריה דרעי: "אל תעזבו את הבן שלי עד שהוא יושב על הכיסא".

למרות מערכת הבחירות הקשה שארכה קרוב לשנתיים ולוותה במתחים, הרבנית מספרת על אצילות הנפש של המשפחה. "ראינו את הבנים של המועמד השני יושבים בלובי, הבאנו כיבוד ואמרנו להם: 'בואו, אנחנו מכבדים אתכם בשתייה ועוגות'. כך הרב חינך אותנו. גם כשנגמרו הבחירות, הבנים שלי ניגשו לרב יורם כהן, לחצו לו יד ואחלו לו בהצלחה. הכל מחול ונקי".

הרבנית תיארה את המאבק הרוחני שניהלה מאחורי הקלעים. "היה לי יום תפילה שלם בכותל המערבי עם אימא שלי, שלא ויתרה על צום", היא מספרת בהתרגשות. "הכנתי שבעה נרות בשמן ואמרתי: 'בורא עולם, אני אבוא להודות לך בכל מקרה, כי הכל מאיתו יתברך'. קרעתי את השמיים במשך שעתיים בדרך לירושלים, רציתי לומר לכולם – 'אף פעם לא להתייאש, גם כשהכל נראה קשה, בורא עולם הוא המחליט הבלעדי'".

כשנשאלה איפה היו הדמעות שלה ברגע ההכרזה, השיבה הרבנית: "הדמעות לא הגיעו היום, הן זולגות כבר שנה ושמונה חודשים. אבל היום, כשיצאתי מירושלים לבאר שבע, קרעתי את השמיים. אמרתי לכולם – אל תבטחו בנדיבים, רק בבורא עולם. הוא גלגל את זה ש'תחת אבותיך יהיו בניך'".

הרבנית סיכמה את התחושות של תושבי העיר, שחלקם פרצו בבכי של הקלה: "התושבים ראו בבן את אותם הפנים, אותה השפה ואותה המסירות של האבא. היום אנחנו מרגישים שמילאנו את הצוואה שלו. הוא עבד במסירות נפש על העיר הזאת 30 שנה, והמסירות הזאת לא הלכה לאיבוד".

האזינו לראיון המלא מתוך המהדורה המרכזית: