חתונות בצל קורונה | הרב שי עמר

במצב הנוכחי בו אנו נמצאים "תקופת הקורונה " ה' ירחם ויציל עדיין ישנם הנחיות של משרד הבריאות בכל הנוגע לקיום אירועים חתונות וכו' לפי מגבלות מסוימות מה שגורם בפועל שהחתונות מתקיימות במקום פתוח מה שבהחלט ראוי לעורר כמה הלכות ופרטים חשובים בנוגע לכשרות המאכלים ולמעשה ניתן ללמוד מזה גם על מקרים נוספים הדומים לזה.

א. היות והאירוע הוא במצב של מקום פתוח יש להיזהר קודם האכילה לראות שאכן חלילה לא נפל חרק וכדומה לתוך הסלט האוכל או המשקה כפי שמצוי במקומות פתוחים ובפרט בתקופת הקיץ, וכך העיד על עצמו החכמת אדם (כלל לח סעיף כ) שכמה פעמים על ידי הזהירות בהתבוננות על המאכלים קודם אכילתם ניצל על ידי זה ב"ה מאיסור תולעים.

ב. מכאן תצא הקריאה לבעלי הקייטרינג ונותני ההכשרים שימו לב כשמניחים את האוכל על שלחן במקום האירוע ובפרט שהסלטים מונחים קודם הגעת המוזמנים לאירוע כך שהם מגיעים הכל ערוך ומסודר להם ואז יש חשש סביר מאוד של חרקים ויתושים באוכל המונח ולפעמים זה בבחינת "אין איש שם על לב" המציאות מראה על חתונות המתקיימות באזור של גינות פארקים וכדומה מה שבהחלט מצריך שימת לב וזהירות וכמה כתבו בספרים להזהיר בסוכות להשתמש בסכך שהוא ללא חשש חרקים כדי שח"ו לא ייפול למאכל.

ומי ששתה או אכל מאכל כזה אינו נקרא אנוס אלא שוגג שצריך כפרה כי היה לו לראות שהמאכל נקי וכן כתב הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא יו"ד סימן יז על ראובן ששאל מים משמעון וחשב שכבר סינן אותם שמעון מן התולעים ונודע שלא נבדקו כלל והרב מוכיח שנחשב כשוגג וצריך כפרה. צריך לזכור שבדר"כ בתנאי שטח מסוג זה, המלצרים מכינים את הכל במטבח סמוך או סוג של אוהל ומשם האוכל יוצא כך שגם תנאי ההכנה לא בהכרח תמיד נקי וסטרילי בפרט בימות הקיץ.

ג. בפרט חשוב לזכור שהרבה פעמים התאורה במקומות אלו לא כ"כ חזקה וטובה מה שמקשה על בדיקה כהלכה ולכן מראש יש להסדיר תאורה תקינה וטובה.

ד. פעמים שהאוכל מגיע ממקום אחד והבר משמחים מגיע ממקום אחר ולא תמיד בהכרח מכשרות גבוהה או ליתר דיוק פעמים שהבר משמחים שזה כולל עוגות צ'ולנט (חמין) פסטלים ועוד מגיע ממקורות פרטיים של השכנה והדודה הרי לפעמים מדובר בכמות אנשים פחות מכמות אנשים בשבת חתן בימים כסדרם, ואף אחד לא מעלה על דעתו מהיכן זה מגיע.