"הוא ננעל מתחת לשולחן ורועד": העדות המטלטלת על הלומי הקרב והנפצים

לקראת חג הפורים, כשהרחובות מתחילים להתמלא בקולות נפץ, היועצת האסטרטגית חמדה לוי מביאה קול אחר – קול של סולידריות ורגישות קהילתית. בראיון לשפרה גרימברג חריטן, בתוכנית "הבוקר טוב", היא מספרת על המציאות הבלתי נתפסת של לוחמינו שחזרו מעזה, ועל הדרך שבה אנחנו, כאזרחים, יכולים להציל אותם מעצמם.

במהלך הראיון, חולקת לוי סיפור ששמעה מבנה, שעובד במשרד לצד בחור צעיר, לוחם לשעבר: "הוא נראה ילד טוב ירושלים, עושה עבודה נהדרת", היא מתארת, "אבל שבע פעמים ביום, בכל פעם שעט נופל על השולחן או דלת נטרקת, הוא מזנק מתחת לשולחן, צורח 'יורים עלינו' ומתחיל לרעוד בכל הגוף בפרקוסים. יוצא לו קצף מהפה מרוב חרדה".

היא מסבירה כי עבור אנשים שחוו לחימה עצימה, המוח לא מזהה שמדובר בקפצון או בצעצוע: "המוח הזוחלי שלנו לא יודע לפרש דברים בצורה מסובכת. הוא מזהה מצב מסוכן ונותן פקודה אחת: הילחם, ברח או קפא. מבחינתו, יורים עליו".

ביישוב שבו מתגוררת לוי, החליטו לא לעמוד מנגד. ועדת הקהילה יצאה בקמפיין שפונה להורים בבקשה ישירה: ודאו שלילדים אין קפצונים. "יש אצלנו לוחמים שחזרו משנתיים בעזה, ויש אנשים מבוגרים ממלחמות עבר עם צלקות עד היום. אנחנו מקיימים הרצאות על איך להתנהל מול אנשים כאלה, איך להפוך לקהילה שרגישה לטראומה".

כשנשאלה לוי איך מעבירים מסר כזה לילד שרוצה בסך הכל לשחק, היא מציעה פשטות וישירות: "ספרו להם את הסיפור הזה. תסבירו להם שהאנשים האלה לא טיפשים, יש להם תגובה טבעית למצב לא טבעי. תגידו להם שיש גיבורים ששמרו עלינו, והיום הם מרטיבים במיטה בלילה מרוב פחד. המינימום שאנחנו יכולים לעשות עבור מי שהקדיש את הגוף והנפש שלו עבורנו, זה לא להציף להם את הטראומה ולא לגרום להם להסתגר בבית בפורים".