מותר לאחל “חג שמח” לגוי? ומה הדין בלהנות מאווירת חגי הנוצרים בחו”ל? | הרב שי טחן

חגי הנוצרים הולכים ומתקרבים – עבור יהודים המתגוררים בארה"ב ובאירופה עולות שאלות הלכתיות לא פשוטות. בפינה ההלכה במהדורה המרכזית, עסק הרב שי טחן, ראש כולל "שערי עזרא" וראש בית ההוראה "ארזי הלבנון" בסוגיות הרגישות הנוגעות לחגי הנוצרים והשפעתם על חיי היום-יום של יהודים החיים בסביבת גויים.

הרב הבהיר כי עצם אמירת "חג שמח" או "Happy Holiday" לגוי איננה דבר פשוט כלל. לדבריו, הרמב"ם כותב שלגויים אסור לקבוע חגים, וכאשר יהודי מאחל להם חג שמח, יש בכך חנופה והכרה בקביעת חג האסורה להם. גם חז"ל, במסכת עבודה זרה, מתייחסים לחגים הללו כ"אידיהם", ולא כחגים במובן החיובי.

עוד הזהיר הרב מפני השתתפות באירועים, מסיבות או סעודות של גויים בזמן חגיהם – גם כאשר היהודי אוכל כשר בלבד. הגמרא מגדירה זאת כ"עובד עבודה זרה בטהרה", ופוסקים רבים, בהם הרב עובדיה יוסף והשבט הלוי, פסקו שאין להתיר זאת אפילו מחשש איבה, משום שהתורה עצמה רצתה ליצור את ההבדלה הזו.

באשר לשמיעת מוזיקה, קונצרטים או אווירת חג ברחובות; הרב ציין כי כאשר המוזיקה אינה נעשית בפני עבודה זרה עצמה, אין איסור גמור. עם זאת, דברי הרב משה פיינשטיין זצ"ל מחדדים כי מדובר בהתנהגות "מכוערת", ויש להיזהר שלא להתכוון ליהנות מהחג או לקחת בו חלק רגשי.

הרב התייחס גם לתופעה של יהודים הנוסעים במיוחד בתקופה זו ללונה-פארקים, מוזיאונים ואירועים ציבוריים: גם אם ההנאה אינה מהחג עצמו, עצם ההשתתפות באווירת החג של הגויים היא בעייתית מבחינה הלכתית ודורשת זהירות והפרדה ברורה.

לגבי חג ההודיה האמריקאי (Thanksgiving), הבהיר הרב כי אף שאינו חג נוצרי מובהק, עדיין אין לעשות סעודה מיוחדת לכבודו, מאחר ושורשיו קשורים להודיה שמקורה בעבודה זרה – כך פסק הרב משה פיינשטיין זצוק"ל.

לסיום הדגיש הרב: על יהודי החי בין גויים לנהוג בכבוד, בנימוס ובשיקול דעת. אך לדעת לשמור על גבולות ברורים, להפריד בין כבוד אנושי לבין השתתפות בחגיהם, ולא לטשטש את הזהות היהודית.

האזינו לראיון המלא מתוך המהדורה המרכזית: