לקראת חנוכה: על קצה הלשון במנהרת האור // אבנר שרון

בחג החנוכה אנו חוגגים את ניצחון החשמונאים על היוונים , את נס פך השמן ואת חנוכת בית המקדש.

פך השמן (לא: פח השמן). מהו הפַּךְ הזה? כלי קטן לשמירת נוזלים. וברבים – פַּכִּים.

ומכאן הביטוי פַּכִּים קְטַנִּים, כלומר דברים פּעוּטים, זוטות, זוּטֵי דברים.

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" אומר רבי אלעזר: "שנשתייר על (עסקי) פּכּים קטנים" (חולין צא ע"א). ומסביר רש"י: "דכל כלים החשובים ומִקנֶה כבר העבירן את נחל יבוק … והוא נשאר על פכין קטנים שלא הספיק להעביר. "

המשפחה נקראה משפחת חשמונאי, לא משפחת מכבי (רק אַחַד הבנים, יהודה, כונה "מכבי").

הערה: יש מקום גם לכתיב "מקבי", ואין יודעים כיצד יש להגות את השם הזה.

חנוכה, מן השורש חנ"ך, ואומנם אחת המשמעויות של חינוך היא חנוכה, כלומר טקס פתיחה, למשל: חנוכת הבית, חנוכת נמל התעופה החדש (לא: חניכה, לא: חניכת נמל התעופה).

.

חג החנוכה הוא חג האוּרים (אוּר=נוּר=אש), והוא גם

חג הָאוֹרוֹת.

מה פירוש הביטוי "אוֹר לְ…"?

אור ליום שישי , למשל, הוא ערב שישי , כלומר הערב שלפני יום השישי.

ומדוע "אור" הוא "ערב"? היינו מצפים שהמילה "אור" תציין יום ולא ערב.

הסיבה היא שמשמעות המילה "אור" בביטוי הזה נוצרה בהיקש למילה הארמית "אוּרתא", שמשמעה ערב.

בִּלְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר (לא: נָהוֹר) – משמעו המילולי של הצירוף "סגי נהור" הוא רב אור; כך, בהיפוך משמעות, כונה האדם העיוור. ועל כן אנו משתמשים בצירוף "בִּלשון סגי נְהור" כשאנו אומרים משהו ומתכוונים לַהפך הגמור.

בַּחנוכה רצוי להקפיד ולשיר "הנרות הללו אנו מדליקים…" (לא: שאנו מדליקים).

מי ששר "הנרות הללו שאנו מדליקים…" – מֵפיק מפיו משפט לא גמור…